שוק ההון: למה בכלל להשקיע?

כסף שנשאר ללא השקעה מאבד מכוחו. זה לא שהמספר בחשבון הבנק משתנה, אלא שכמות המוצרים שאפשר לקנות באותו סכום הולכת וקטנה.

סל הקניות שעלה לכם 500 ש"ח לפני עשור, עולה היום הרבה יותר. כלומר, גם אם יש לכם את אותו סכום כסף — בפועל הוא שווה פחות, כי אפשר לקנות איתו פחות דברים.

אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת במחירים במשק. היא נמדדת באמצעות "מדד המחירים לצרכןמדד המודד את השינוי הממוצע במחירי סל מוצרים ושירותים של משפחה ממוצעת, ומשמש ככלי המרכזי למדידת האינפלציה והצמדת חובות.".

חשבון העו"ש מעניק לנו תחושת ביטחון בגלל הנגישות המיידית לכסף (נזילותהמהירות והקלות שבהן ניתן למשוך את הכסף מההשקעה ולהפוך אותו למזומן בחשבון הבנק ללא קנסות משמעותיים.), אך הוא כמעט אף פעם לא מניב תשואההרווח (או ההפסד) מהשקעה לאורך תקופה מסוימת, המבוטא בדרך כלל כאחוז מהסכום המקורי שהושקע..

העו"ש מתאים לצרכים שוטפים, לא לבניית עתיד כלכלי.

שוק ההון מאפשר לנו להשקיע בנכסים (מניות, אג"חסוג של "הלוואה" שהמשקיע נותן לממשלה או לחברה תמורת החזר הסכום בתוספת ריבית.) שמייצגים פעילות כלכלית אמיתית. כאשר חברות צומחות ומגדילות רווחים, ערך ההשקעה שלנו עולה יחד איתן.

כאשר הכלכלה צומחת, חברות רבות מגדילות את ההכנסות והרווחים שלהן. לאורך זמן, הצמיחה הזו באה לידי ביטוי גם בעלייה בערך החברות ובשווי השוק שלהן.

לכן השקעה בשוק ההון מאפשרת למשקיעים להשתתף בצמיחה הכלכלית, ולא רק לצפות בה מהצד.

היסטורית, שווקי המניות בעולם הציגו מגמת צמיחה ארוכת טווח, למרות תנודתיות בטווח הקצר.

לדוגמה, מדד S&P 500, שמייצג את 500 החברות הגדולות בארצות הברית, הניב לאורך תקופות ארוכות תשואה ממוצעת של כ־10% בשנה (לפני אינפלציה), כאשר הדיבידנדים (הרווחים) מושקעים מחדש.

כמובן, התשואות אינן קבועות — יש שנים של עליות ויש שנים של ירידות. אך כאשר מסתכלים על תקופות ארוכות, ניתן לראות מגמה ברורה של צמיחה.

האינפוגרפיקה מציגה כיצד השקעה של 1,000 דולר במדד S&P 500 התפתחה לאורך 30 שנה, כאשר הדיבידנדים הושקעו מחדש.

מהנתונים ניתן לראות כי לצד שנים של ירידות ותנודתיות, לאורך התקופה נרשמה צמיחה משמעותית. עם זאת, מדובר בנתוני עבר, והם אינם מבטיחים תשואה דומה בעתיד.