ביטוח סיעודי: הגנה כלכלית במקרה של אובדן עצמאות
ביטוח סיעודי נועד לספק סיוע כלכלי כאשר אדם מאבד את יכולתו לתפקד באופן עצמאי ונזקק לטיפול ממושך בבית או במוסד. בעמוד זה נבין כיצד נקבעת הזכאות, מה כולל הביטוח הסיעודי של קופות החולים, לכמה זמן משולמת הקצבה ומדוע חשוב לשלב לצד הביטוח גם תכנון וחיסכון לטווח ארוך.
- זמן קריאה
- 5 דקות
- רמת מורכבות
- בסיסי
- עודכן לאחרונה
ביטוח סיעודי הוא אחד הביטוחים החשובים ביותר, במיוחד ככל שמתבגרים. עם העלייה בגיל עולה גם הסיכון להגיע למצב שבו אדם אינו מסוגל לתפקד באופן עצמאי.
אחד מכל ארבעה אנשים מעל גיל 65 צפוי להפוך לסיעודי. העלויות – שנעות בין 8,000 ש"ח לטיפול בבית ועד ל-15,000 ש"ח במוסד – עלולות לרוקן חסכונות של חיים שלמים. בפרק זה נלמד איך המערכת מגדירה אדם סיעודי, מהם תנאי הפוליסה האחידה של קופות החולים, ולמה לצד הביטוח חובה לבנות גם חיסכון אישי משלים.
מתי אדם נחשב סיעודי?
הזכאות לקצבה נקבעת לפי מבחן תפקוד (ADL) הבודק יכולת לבצע 6 פעולות יומיומיות:
קימה ושכיבה, הליכה וניידות, רחצה, לבוש, אכילה ושתייה ושליטה על הסוגרים.
- כאשר אדם אינו מסוגל לבצע באופן עצמאי חלק משמעותי מהפעולות האלה, הוא עשוי להיות מוכר כסיעודי בהתאם לתנאי הפוליסה.
- תשישות נפש: מצבים כמו דמנציה או אלצהיימר מזכים בקצבה מלאה בשל הצורך בהשגחה, גם אם התפקוד הפיזי תקין.
הביטוח הסיעודי של קופות החולים
רוב הישראלים מבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי דרך קופות החולים.
מדובר בפוליסה אחידה שמפוקחת על ידי המדינה, ולכן תנאי הביטוח דומים בין הקופות. הקופות וחברות הביטוח מתחרות בעיקר על המחיר ועל איכות השירות.