השקעות לאזרחים אמריקאים החיים בישראל
אזרחים אמריקאים החיים בישראל נדרשים לבחון השקעות לא רק לפי תשואה, סיכון ודמי ניהול, אלא גם לפי חוקי המס והדיווח בארצות הברית. בעמוד זה נכיר את סיווג ה־PFIC, נבין אילו מוצרי השקעה ישראליים עלולים ליצור מורכבות, ונבחן דרכים מתאימות יותר לניהול תיק השקעות וקרן ביטחון.
- זמן קריאה
- 9 דקות
- רמת מורכבות
- בינוני
- עודכן לאחרונה
לפני שמתחילים
אם אתם אזרחי ארה״ב החיים בישראל, אחד השיעורים החשובים ביותר שאתם חייבים ללמוד לגבי הכסף שלכם הוא זה: לא כל מכשיר השקעה שמתאים לחברים או לקולגות שלכם בארץ, מתאים גם לכם.
בעוד שמשקיע ישראלי ממוצע בוחן מוצרים פיננסיים בעיקר דרך המשקפיים של תשואההרווח (או ההפסד) מהשקעה לאורך תקופה מסוימת, המבוטא בדרך כלל כאחוז מהסכום המקורי שהושקע., דמי ניהול ורמת סיכון, אצלכם קיימת שכבת קריטריונים נוספת ומורכבת – חוקי המס והדיווח של ארה״ב. מוצרים פופולריים מאוד בישראל כמו קרנות נאמנותמכשיר השקעה המאפשר למשקיעים רבים לאחד את כספם לסל נכסים משותף המנוהל על ידי איש מקצוע. מקומיות, קרנות סלנייר ערך הנסחר בבורסה ועוקב אחרי מדד מסוים, המאפשר למשקיע לקנות "סל" נכסים בפעולה אחת. ישראליות או קופות גמל להשקעהמכשיר חיסכון גמיש המאפשר משיכה בכל עת, או קצבה פטורה ממס לאחר גיל 60., עלולים להפוך לסיוט בירוקרטי ופיננסי עבור מי שמחזיק בדרכון אמריקאי או בגרין קארד.
זה ממש לא אומר שאתם צריכים לוותר על פוטנציאל הצמיחה של הכסף שלכם ולהשאיר אותו בעו"ש. זה כן אומר שאתם חייבים להבין מראש אילו אפיקים דורשים בדיקה מיוחדת, כיצד ארה"ב מסווגת את הנכסים שלכם, ואיך לבנות את תיק ההשקעות בצורה חכמה ומותאמת כדי להימנע מקנסות והפתעות מיסוי לא נעימות.
למה השקעות של ישראלים לא תמיד מתאימות לאמריקאים?
כאשר ישראלי ללא זיקה לארה"ב רוצה להשקיע, המערכת סביבו שקופה ופשוטה. הבנק או בית ההשקעות המקומי מנכים עבורו מס במקור על רווחי הון, הדיווח לרשויות נעשה אוטומטית, ובזה הסיפור נגמר.
אצל אזרח אמריקאי המצב שונה לחלוטין. ה-IRS (רשות המסים האמריקאית) אינו מסתכל על המוצרים הפיננסיים הישראליים באותה דרך שבה רואה אותם רשות המסים בארץ. עבור הממשל האמריקאי, כל מה שנמצא מחוץ לגבולות ארה"ב נחשב כנכס "זר" או "אלטרנטיבי", וחלות עליו רגולציות מחמירות שנועדו במקור למנוע מאזרחים עשירים להחביא הון במקלטי מס מעבר לים.
